הֲרֵי שֶׁבָּא וּמַצָא אֵבֶל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. בַּשֵּׁינִי וּבַשְּׁלִישִׁי מַשְׁלִים עַמָּהֶן. בָּרְבִיעֵי מוֹנֶה לְעַצְמוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֲפִילוּ (בַּשִּׁישִׁי) [בָּרְבִיעִי] מַשְׁלִים עַמָּהֶן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֶׁאֵינוֹ גְדוֹל מִשְׁפָּחָה. אֲבָל אִם הָיָה גְדוֹל מִשְׁפָּחָה מוֹנֶה לְעַצְמוֹ. כְּהָדָא רִבִּי מָנָא הוֹרֵי לְרִבִּי אַרְמֵנִייָא. מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ גְּדוֹל מִשְׁפָּחָה מְנֵה לְעַצְמָךְ. בְּשֶׁלֹּא הוּרְאוּ לוֹ רוֹב פָּנִים. אֲבָל אִם הוּרְאוּ לוֹ רוֹב פָּנִים נוֹטְלוֹ לַמֶּרְחָץ. כְּהָדָא רַב הוּנָא הוֹרֵי לַאֲחוֹי דֵּרִבִּי יְהוּדָה בַּר זַבְדִּי. מִכֵּיוָן שֶׁהוּרְאוּ לוֹ רוֹב פָּנִים נוֹטְלוֹ לַמֶּרְחָץ.
Pnei Moshe (non traduit)
בשלא הוראו לו רוב פנים. הא דתמרינן שאם בא לאחר שלשה מונה לעצמו דוקא בשלא הוראו לו רוב מהמנחמין פנים כלומר שלא מצא מנחמין אצל זה שהוא בבית אבל אם הוראו לו פנים מרוב המנחמין שמצא מנחמין אצלו. נוטלו למרחץ. כלומר אפי' בא בשביעי ימצא מנחמין אצלו כבר כלו ימי שבעה דמקצת היום ככולו ומותר ברחיצה מדינא וזה שהוא כאן נוטלו לוה שבא עמו והולכין למרחץ וכלומר דכמו שכלו שבעה לזה כך כלו לזה דהואיל ומצא מנחמין מונה עמהן לעולם:
רבי שמעון אומר וכו' הלכה כר''ש בשאינו גדול משפחה. זה שבא מן הדרך ומצא אבילות בתוך ביתו אבל אם היה גדול משפחה ובא ברביעי מונה לעצמו:
ברביעי מונה לעצמו. בתחלה:
רבי שמעון אומר וכו' הלכה כדברי שהוא מוסיף ימים. להיות שוה לכל אדם וזהו כר''ש דהלכה כדברי המיקל באבל:
הֲרֵי שֶׁמְפַנִּין אוֹתוֹ מִקֶּבֶר לְקֶבֶר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מִשֶּׁיִיסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מִשֶּׁיִסָּתֵם הַגּוֹלֵל הַשֵּׁינִי. רִבִּי יוֹנָה הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָה. שָׁאַל לְרִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִן. אָמַר לֵיהּ. מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן. רִבִּי יִרְמְיָה הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שָׁאַל לְרִבִּי זְעוּרָה. שָׁאַל רִבִּי זְעוּרָה לְרִבִּי אִמִּי. אָמַר לֵיהּ. מִשֶּׁיִּיסָּתֵם הַגּוֹלֵל הַשֵּׁינִי. אֲתַא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לְחוּמָרָא הוֹרִי לָךְ. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הָדָא דַתְּ אָמַר. בְּתוֹךְ שִׁבְעָה. אֲבָל לְאַחַר שִׁבְעָה כְּבָר עָבַר הָאֵבֶל. בְּשֶּׁנָּֽתְנוּ דַּעְתָּן לְפַנּוֹתוֹ. אֲבָל אִם לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ מִשֶּׁיִיסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן. כְּהָדָא. (גַּמְלִייֵל) [גַּמְלִיאֵל] דִּיקוֹנְתִּיָּה קָֽבְרוּנֵיהּ בּוּרְסָאיֵי גַּבּוֹן. בָּתָר תְּלָתָא יוֹמִין אִימְלְכוֹן מְחַזְרָא יָתֵיהּ. אֲתוֹן וּשְׁאָלוֹן לְרִבִּי סִימוֹן. אֲמַר לוֹן רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נָתַתֶּם דַּעְתְּכֶם לַפַנּוֹתוֹ מִשֶּׁיִיסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן. יֵישׁוּעַ אֲחוֹי דְדוֹרַיי הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי אַבָּהוּ. אֲמַר לֵיהּ. מִשֶּׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל הַשֵּׁינִי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. עִמָּךְִ הָיִיתִי וּשְׁאַלְתִּינָהּ לְרִבִּי אֶבְוּדַּמָא דְמִן חֵיפָה. אָמַר. מִשֶּׁיִיסָּתֵם הַגּוֹלֵל הָרִאשׁוֹן. אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא לָא שְׁמָעִית. אִין שָׁמַעַת פּוּק וְהוֹרִי.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל ר' יעקב לר' אבהו עמך הייתי כשנשאל שאלה זו לר' אבודמא ואמר משיסתום גולל הראשון. וא''ל אני לא שמעתי זה מר' אבודמא ואם אתה שמעת פוק והורי כך:
גמליאל דיקונתיה. ממקום קונתיה ונפטר במקום בורסא וקברו בורסאי אצלן ולאחר שלשה ימים נמלכו לפנותו ולהחזירו לקברות מקימו ושאלו לר' סימין ואמר להם מכיון שלא נתתם דעתיכם בתחלה לפנותו תמנו משיסתום הגולל הראשון:
בשנתן דעתו. בתחלה לפנותו מקבר לקבר בהא הוא דס''ל הך תנא בתרא משיסתום גולל השני אבל אם בתחלה לא היה דעתו ע''מ לפנותו לקבר אחר ואח''כ נמלך ופינה אותו לדברי הכל מונין משיסתום הגולל הראשון:
הדא דאת אמר. דפליגי בהא דוקא אם מפנה אותו בתוך ז' משמת אבל לאחר ז' כבר עבר האבל ולכ''ע מונין השלשים משיסתום גולל הראשון:
אתא לגביה. כשבא ר' ירמיה אצל ר' חנניה וא''ל לחומרא הורו לך דמדינא מתחיל למנות משיסתום גולל הראשון:
אית תניי תני משיסתום גולל הראשון. חל האבלות מיד ואע''פ שלאחר כך מפנין אותו לקבר השני ואית תניי תני וכו':
הֲרֵי שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. כְּגוֹן אִילֵּין דְּקָֽבְרִין בְּבֵית שָׁרֵיי. אִת תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵילּוּ שֶׁכָּן מוֹנִין מִשֶּׁיָצָא הַמֵּת. וְאֵילּוּ שֶׁשָּׁם מוֹנִין מִשֶּׁיִיסָתֵם הַגּוֹלֵל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוֹנִין מִשֶּׁיִיסָתֵם הַגּוֹלֵל. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר גְּדוֹל הַמִּשְׁפָּחָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַסּי. לְחוֹמָרִין. מָהוּ חוֹמָרִין. אִם הָיָה גְדוֹל הַמִּשְׁפָּחָה כָאן. אֵילּוּ כָאן מוֹנִין מִשֶּׁיָצָא הַמֵּת וְאֵילּוּ שֶׁשָּׁם מוֹנִין מִשֶּׁיִּיסָתֵם הַגּוֹלֵל. אִם הָיָה גְדוֹל הַמִּשְׁפָּחָה שָׁם. אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוֹנִין מִשֶּׁיִיסָתֵם הַגּוֹלֵל. כְּהָדָא. גַּמְלִיאֵל זֵוּגָא דָמְכַת אַחְתֵּיהּ. סְלַק הִילֵּל אַחֲוֵהּ עִימֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ גְּדוֹל מִשְׁפָּחָה כַּד תְּהֵא סְלַק גַּב אָחוּךְ הֲוֵי שְׁלַף סַנְדָּלָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
כהדא גמליאל זוגא. כך שמו. נפטרה אחותו כאן והעלה אותה לקברה במקום אחר וסליק הלל אחיו עמו אח''כ וא''ל ר' מנא להלל מכיון שאתה גדול המשפחה הכל נגררין אחריך וכשתעלה גבי אחיך שהם שמה אז הוי שליף סנדלך וכלומר לכשיתחיל האבילות שלך וזהו משיסתום הגולל תחלוץ הסנדל עם שאר האחים בזמן א' שהכל הולך אחר גדול המשפחה:
ואית תניי תני וכו'. הכל הולך אחר גדול המשפחה. כדמפרש ואזיל לחומרין שאם גדול המשפחה נשאר כאן אז הוא דאמרינן כהך תניא קמייתא שאלו שהן כאן מונין משיצא המת וכו' אבל אם הגדול משפחה הולך ללוות את המת לשם ונשארו שאר כאן בהא הוא לחומרא דבין אלו ובין אלו מונין שבעה ושלשים משיסתום הגולל ולא מקודם:
הרי שמוליכין אותו. אם מוליכין את המת ממקם למקום לקוברו שם וכגון אילין דקברין בבית שריי שמוליכין למקום בית שערים וקוברין מתיהן מאימתי מתחיל האבלות. ופליגי תנאי בהא אית תניי וכו'. אלו אבלים שנשארו כאן מונין משיצא המת מהעיר ואלו ההולכין לשם מונין משיסתום הגולל:
אָבֵל בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. בַּשְּׁנִייָה הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. בַּשְּׁלִישִּׁית יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. בָּרְבִיעִית שׁוֹוֶה לְכָל אָדָם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֵיפְשַׁר לוֹמַר בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָרַבִּים מִתְעַסְּקִין עִמּוֹ. אֶלָּא הַשְּׁנִייָה הִיא הָרִאשׁוֹנָה. הַשְּׁלִישִּׁית הִיא הַשְּׁנִייָה. הָרְבִיעִית הִיא הַשְּׁלִישִּׁית. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אָבֵל בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. בַּשְּׁנִייָה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. בַּשְּׁלִישִּׁית שׁוֶֹה לְכָל אָדָם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הֲלָכָה כְדִבְרֵי מִי 14b שֶׁהוּא מוֹסִיף יָמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
איפשר לומר בשבת הראשונה. של שבעה דאיצטריך ליה לומר אינו הולך לבהכ''נ בתמיה שהרי רבים מתעסקין עמו להראות לו פנים כדלעיל אלא השנייה שהיא לאחר שבעה היא הראשונה ועלה אמרו שאינו הולך לבה''כ והשלישית שהיא שבת שלאחריה היא השנייה שאמרו הולך ואינו יושב במקומו והרביעית היא השלישית שאמרו יושב במקומו ואינו מדבר:
אֵית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים. וּרְחוֹקָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. אֵית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְתוֹךְ שְׁנֵים עַשָׂר חוֹדֶשׁ. וּרְחוֹקָה לְאַחַר שְׁנֵים עַשָׂר חוֹדֶשׁ. רִבִּי אַבָּהוּ בִשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים וּרְחוֹקָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים.
Pnei Moshe (non traduit)
הלכה כדברי מי שהוא אומר וכו'. דהלכה כדברי המיקל באבל:
אית תניי תני שמועה קרובה. נקראת כשהיא בתוך שלשים:
מְנַיִין לָאֵבֶל מִן הַתּוֹרָה שִׁבְעָה. וַיַּעַ֧שׂ לְאָבִ֛יו אֵבֶ֭ל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ וּלְמֵידִין דָּבָר קוֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וּפֶ֩תַח֩ אוֹהֶל מוֹעֵ֜ד תֵּֽשְׁב֨וּ יוֹמָ֤ם וָלַ֨יְלָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת מִשְׁמֶ֥רֶת מִשְׁכַּן י֨י. כְּשֵׁם שֶׁשִּׁימֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹלָמוֹ שִׁבְעָה. 15a כָּךְ אַתֵּם שִׁמְרוּ עַל אֲחֵיכֶם שִׁבָעָה. וּמְנַיִין שֶׁשִּׁימֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹלָמוֹ שִׁבְעָה. וַיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל הָאָֽרֶץ. ומִּתְאַבְּלִין קוֹדֶם שֶׁיָּמוּת הַמֵּת. אֶלָּא בָשָׂר וָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֶה עָתִיד לִהְיוֹת אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עַד שֶׁיָּמוּת הַמֵּת. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא יוֹדֶעַ מֶה עָתִיד לִהְיוֹת שִׁימֵּר עַל עוֹלָמוֹ תְּחִילָּה. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. אֵילּוּ שִׁבְעַת יְמֵי אֲבְלוֹ שֶׁלְמְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כִּי שְׁ֛מֶן מִשְׁחַ֥ת י֙י עֲלֵיכֶ֑ם. כְּשֵׁם שֶׁנִּתְרַוִּיתֶם בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כָּל שִׁבְעָה. כָּךְ אַתֶּם שִׁמְרוּ עַל אֲחֵיכֶם כָּל שִׁבְעָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַל נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת. תִּסָּגֵ֞ר. מַה יְמֵי הַמֵּת שִׁבְעָה אַף יְמֵי הֶסְגֵּר שִׁבְעָה. חַד בִּרְבִּי אֲמַר הָדָא דְרִבִּי יוֹחָנָן קוֹמֵי דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְלָא קִיבֵּל עֲלוֹי. אֲמַר. הָכָא עֲבַד לָהּ לְהֶסְגֵּר. וְהָכָא עֲבַד לָהּ לְהֶחְלֵט. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּיי. אַל נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת. מַה יְמֵי הַמֵּת אֵינָן עוֹלִין. אַף יְמֵי הֶחְלֵט אֵינָן עוֹלִין. רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃ יְמֵ֥י שִׁבְעָה. בְכִ֖י שְׁנֵיִם. אֵ֥בֶל שְׁלֹשִׁים. וְאִית דִּמְחַלְּפִין. יְמֵ֥י שְׁנֵיִם. בְכִ֖י שִׁבְעָה. אֵ֥בֶל שְׁלֹשִׁים. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי חִייָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. וְהָֽפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל. מַה יְמֵי הַחַג שִׁבְעָה. אַף יְמֵי הָאֵבֶל שִׁבְעָה. אָמַר רִבִּי אִמִּי לְרִבִּי חִייָה בַּר בַּא. אוֹ מַה יְמֵי הַחַג שְׁמוֹנָה. אַף יְמֵי הָאֵבֶל שְׁמוֹנָה. אָמַר לֵיהּ. שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. אוֹ מַה הַעֲצֶרֶת יוֹם אֶחַד. אַף הָאֵבֶל יוֹם אֶחַד. אָמַר לֵיהּ. מִיכָּן לַשְּׁמוּעָה רְחוֹקָה. וְתַנֵּי כֵן. שְׁמוּעָה קְרוֹבָה יֵשׁ לָהּ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים. וּרְחוֹקָה אֵין לָהּ שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים.
Pnei Moshe (non traduit)
מכאן לשמועה רחוקה. היקשא לעצרת נמי ילפינן מהאי קרא ולשמועה רחוקה הוא דאתא שאינה נוהגת אלא יום אחד:
ר' יונה ור' חייה וכו'. מכאן למדנו לאבל שבעה דכתיב והפכתי חגיכם לאבל וגו':
ואית דמחלפין. ודרשי כסדר שהשנים הראשונים הן לבכי מדסמיך בכי לימי ומדלא כתיב בכי ימי אבל משה דריש לרבות שבעה שהן נוהגין ביותר משאר ימים שאחריהם ואבל לשלשים היא דאתיא:
אבל. רמז לשלשים:
בכי. רמז לשני ימים לבכי:
ימי. רמז לשבעה:
ולא קביל עלוי. ר''ל להאי דר' יוחנן לפי שהיה קשה לו ואמר הכא עבד לה להסגר דמקיש ימי המת לימי הסגר. והכא בנזיר שם דתנינן ימי הסגר של מצורע הרי אלו עולין למנין ימי הנזירות אבל ימי החלטו אין עולין לו ויליף ר' יוחנן מדכתיב אל נא תהי כמת מקיש ימי החלט למת מה ימי המת וכו' וסותרין הדרשות אהדדי. ובנזיר גריס איפכא וע''ש:
מה ימי המת שבעה אף ימי הסגר שבעה. כלומר דימי הסגר כתיב בהדיא שבעה ומדקאמר אל נא תהי כמת מכאן רמז לאבל ימי המת שבעה דשוין הן לימי הסגר. וגרסי' ולהא לקמן בפ''ז דנזיר בהלכה ג':
כך אתם שמרו על אחיכם כל שבעה. שידע שעתידים למות ביום השמיני:
ולמדין דבר מקודם למתן תורה. בתמיה שמא משניתנה תורה נתחדשה הלכה אלא כדר' יעקב בר אחא דיליף מלאחר מ''ת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source